תהלים, פרק נ״ו, פסוק י׳

עצם המראה של האדם המתפלל אל ה' מטיל פחד על צריו וגורם להם לסגת, כך שאָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא. נסיגה זו מבטאת את ביטחונו של המשורר, ויש שרואים בה תיאור של אירועים ממשיים בחיי דוד, כמו פלשתים שחדלו לרדוף אחריו לאחר תפילתו או שאול המלך שנסוג לאחר שדוד קרא אליו. העובדה שהאויבים נסוגים בדיוק ביום שבו נישאת הקריאה מוכיחה שאין מדובר בהצלה מקרית. בזכות הוכחה זו אומר המשורר זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי, כלומר מתגבשת בלבו ודאות גמורה שה' משגיח עליו, עוזר לו ואף מייעד לו את המלוכה.