דוד מצהיר על קבלת מאורעות החיים בשמחה ועל החובה להודות לה' על הרעה כשם שמודים על הטובה. הוא מודה תחילה על מידת הדין והקושי, המיוצגת בשם בֵּאלֹהִים, מתוך הבנה שהייסורים מכניעים את הלב ומכינים אותו לקבל כראוי את מידת הרחמים וההצלחה, המיוצגת בשם בַּיהֹוָה. בהקשר ההיסטורי של חייו, המילה דָּבָר מתפרשת כהבטחה נבואית, ודוד מצהיר כי אֲהַלֵּל את ה' על ההבטחות שיירש את המלוכה, אשר נסכו בו ביטחון מוחלט מול רודפיו. גישה נוספת רואה בכפילות שמות ה' בפסוק לשון שבועה, שדרכה מתחייב דוד להילחם את מלחמות ה' למען האמת והצדק.
תהלים, פרק נ״ו, פסוק י״א
בֵּ֭אלֹהִים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בַּ֝יהֹוָ֗ה אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.