חשבתם פעם כמה כוח יכול להיות למילה אחת של תפילה? דוד המלך משתף אותנו בחוויה מיוחדת שקרתה לו ברגעי סכנה. הוא מספר שאָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא. כלומר, ברגע שהוא קורא אל ה' ומתפלל, האויבים שרודפים אחריו מיד עוצרים והולכים לאחור. עצם המראה שלו פונה אל ה', גורם להם להיבהל ולסגת. ואז דוד מכריז זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי. כשהוא אומר "זה ידעתי", הוא מתכוון שבזכות המקרה הזה, הוא יודע בוודאות שה' שומר עליו. העובדה שהאויבים בורחים בדיוק באותו יום ובאותו רגע שבו הוא מתפלל, היא ההוכחה הכי טובה לכך שההצלה שלו היא לא סתם צירוף מקרים, אלא שה' באמת נמצא איתו, מקשיב לו ועוזר לו.
תהלים, פרק נ״ו, פסוק י׳
אָ֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶֽה־יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים לִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.