תארו לעצמכם שאתם משחקים תופסת, ופתאום נדמה שכולם רודפים רק אחריכם ומנסים לתפוס אתכם מכל הכיוונים. הרגשה כזו יכולה להיות מציפה ולא נעימה בכלל. דוד המלך הרגיש משהו דומה במציאות חייו. הוא הרגיש שרודפים אחריו ומאיימים עליו כל הזמן, גם אנשים מהעם שלו כמו המלך שאול, וגם אויבים מבחוץ כמו הפלשתים.
דוד מתאר את האויבים שלו במילים שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי. שוררי הם השונאים שלו, והמשמעות של המילה שאפו היא שהם הסתכלו עליו בעין רעה וחיפשו בכל רגע איך לתפוס אותו. כשהוא מרגיש כל כך מוקף באנשים שרוצים ברעתו, דוד קורא אל ה' ששוכן בשמי מָרוֹם, כלומר במקום הגבוה ביותר. הוא זועק אל ה' ומבקש שיסתכל מלמעלה, יראה כמה הרבה אנשים נלחמים נגדו, ויגן עליו מפניהם.