תהלים, פרק נ״ו, פסוק ז׳

נסו לדמיין שאתם הולכים בדרך, ופתאום אתם מגלים שקבוצה שלמה של אנשים עוקבת אחרי כל צעד קטן שלכם. זה בדיוק מה שקרה לדוד. באותם ימים דוד ברח מהאויבים שלו שחיפשו אותו, והוא נאלץ להגיע לעיר גת ולעשות את עצמו משוגע כדי להגן על עצמו. האויבים שלו יָגוּרוּ, כלומר התאספו יחד לקבוצה גדולה כדי להקיף אותו ולחסום לו את דרך הבריחה. הם גם יִצְפּוֹנוּ, הסתתרו במקומות מחבוא וארבו לו בשקט. מתוך מקומות המחבוא, הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ, הם עקבו מקרוב אחרי הפסיעות של דוד. הם הסתכלו על כל צעד שלו, גם כדי לשמור שלא יברח, וגם כדי לבדוק אם הוא באמת הולך כמו אדם משוגע או שהוא רק מציג. כל המעקב הזה קרה כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי, כי הם קיוו וחיכו בסבלנות להזדמנות הראשונה שבה יוכלו לתפוס אותו.