קרה לכם פעם שמישהו הציק לכם בלי הפסקה? תארו לעצמכם מצב שבו אנשים מנסים כל הזמן להקשות עליכם. זה מצב מאוד לא נעים שפוגע בלב. דוד המלך הרגיש בדיוק כך. היו לו אויבים שרדפו אחריו וגרמו לו לדאגה גדולה. בגלל כל הצער הזה, המילים שהוא אמר, כלומר דְּבָרַי, הפכו למילים של עצב ובכי. האויבים שלו פשוט יְעַצֵּבוּ אותו, הם גרמו לו להיות עצוב מאוד. ומה עשו האויבים? במקום לעזוב אותו בשקט, הם המשיכו לחשוב עליו כל הזמן. עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע, כל המחשבות שלהם היו מרוכזות רק בלתכנן תוכניות רעות נגדו ולחשוב איך להזיק לו.
תהלים, פרק נ״ו, פסוק ו׳
כׇּל־הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.