תהלים, פרק ס״ב, פסוק י״ב

האמירה האלוהית נושאת עמה משמעויות המשלימות זו את זו, כך שגם כאשר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, המסר הנקלט אצל בני האדם הוא כפול ולכן שְׁתַּיִם־זוּ שָׁמָעְתִּי. כפילות זו משמעה אזהרות שחזרו על עצמן שוב ושוב, או אמירה בודדת המכילה בתוכה מסרים מקבילים, כדוגמת עשיית טוב מול הימנעות מרע, וכן שילוב של מידת הדין המענישה רשעים עם מידת הרחמים הגומלת חסד לצדיקים. המסקנה מאמירות אלו היא כִּי עֹז לֵאלֹהִים, שכן הכוח והגבורה שייכים לו בלבד וידו שולטת בכול. משום כך, על האדם להימנע מלבטוח בכוחו העצמי או בהצלחה זמנית של עושק, ולדעת כי ה' מנהל את העולם במשפט מדויק.