אויבים צבועים מתכננים להפיל אדם ממעמדו וגדולתו, מִשְּׂאֵתוֹ, בין אם מתוך פחד מעלייתו, מגאוותם שלהם, או כמרידה בגדולת ה'. הם זוממים לְהַדִּיחַ ולסלק אותו כדחיפת גדר רעועה, ומכיוון שאינם פועלים בגלוי הם יִרְצוּ כָזָב ובוחרים להסכים עם עלילות שווא. שיא הצביעות מתבטא בכך שכל אחד מהם בנפרד מפגין חנופה כלפי חוץ, כך שרק בְּפִיו יְבָרֵכוּ, אך יחד כולם שותפים לשנאה הפנימית וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ. התנהגות כפולה זו יכולה לשמש כתירוץ שקרי לרדיפה בשליחות המלך שאול, או לתאר צביעות רוחנית של אנשים המברכים את ה' בשפתיהם אך כופרים בו בליבם.
תהלים, פרק ס״ב, פסוק ה׳
אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָ֥עֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֢וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַֽלְלוּ־סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.