תהלים, פרק ס״ב, פסוק י״א

האדם מוזהר שלא לשים את מבטחו בכסף וברכוש כמשענת בעת צרה, ובמיוחד כאשר מדובר בהון שהושג בדרכים פסולות. הכתוב קורא אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל, כלומר אל תסמכו על ממון שנצבר בהונאה, בניצול או בלקיחה בכוח הזרוע, ומזהיר אַל תֶּהְבָּלוּ – אל תבנו את חייכם על הבסיס הריק של רכוש גזול המעכב את היכולת לבטוח בה'. גם במציאות שבה חַיִל כִּי יָנוּב, כאשר נראה כי הממון והעושר של הרשעים צומחים, מתרבים ונושאים פרי, ההוראה היא אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. אין להעניק תשומת לב להצלחה כלכלית זו או לחשוש מפניה, שכן זהו עושר זמני שסופו לחלוף, ואפילו אדם שעושרו צומח ביושר מוזהר שלא להפוך את הכסף לעיקר מבטחו.