בעת קושי על האדם לשים את מבטחו בה' באופן מוחלט, ללא כל הסתמכות על בשר ודם. תפיסה זו מודגשת במילה אַךְ, המבהירה כי התקווה מופנית רק אל אֱלֹהִים, גם כאשר הוא מתגלה במידת הדין הקשה. לנוכח הייסורים מתקיימת דּוּמִיָּה נַפְשִׁי, מצב שבו הנפש מקבלת את הדין באהבה וממתינה לישועה מתוך שתיקה וציפייה שקטה. ביטחון זה נובע מההכרה כי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי, שכן ההצלה מגיעה מה' לבדו, ואף עזרה הנראית כפעולת אדם אינה אלא גלגול של ישועתו.
תהלים, פרק ס״ב, פסוק ב׳
אַ֣ךְ אֶל־אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.