מזמור זה, שזהות מחברו נותרה עלומה [אבן עזרא], נועד במקורו לשמש כשיר הלל המושר בבית המקדש [ביאור שטיינזלץ]. מבעד למילות הפתיחה הקצרות, משתקפות שתי נקודות מבט שונות באשר לזמן ולרקע שעליהם נסוב הפרק כולו.
מצד אחד, יש הקושרים את המזמור לאירוע היסטורי מתקופת דוד המלך, בעקבות הרעב שארך שלוש שנים ופרשת הגבעונים. על פי גישה זו, כאשר ה' עשה צדק עם הגבעונים, עמים רבים התרשמו ממשפטיו הישרים והמדויקים, הכירו ביראת ה' והצטרפו לעם ישראל כגרים [מלבי"ם].
מנגד, גישה אחרת רואה בפרק נבואה לעתיד לבוא, המכוונת לתקופת קיבוץ הגלויות לירושלים [רד"ק, מאירי] ולימות המשיח. לאור תפיסה זו, הכפילות בביטוי מזמור שיר באה לרמוז על שני תהליכים מקבילים שיתרחשו באותה עת: המילה מזמור מסמלת את שפע הברכה והטובה שיושפעו על עם ישראל, ואילו המילה שיר מבטאת את קידוש שמו של ה' בעולם כולו, כאשר הוא ישפוט את כלל העמים בצדק וביושר [אלשיך].