קיומה של חברה אנושית תקינה נשען על אדני המשפט והצדק. כאשר מערכת המשפט משתבשת והשופטים מועלים בתפקידם, ההשלכות אינן מסתכמות רק בעוול נקודתי, אלא מובילות לקריסה מוחלטת של הסדר החברתי והעולמי.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ מופנות כלפי הדיינים והשופטים המעוותים את הדין. ישנה הבחנה בין סוגי ההשגה: יָדְעוּ מתייחס לידיעה הנקלטת דרך החושים, בעוד יָבִינוּ מתייחס להבנה השכלית [מלבי"ם]. הפרשנים נחלקו באשר למהות חוסר הידיעה של השופטים. דעה אחת גורסת כי מדובר בשופטים שמעמידים פנים ושותקים כאילו אינם יודעים ומבינים את המשפט או את העושק המתרחש לנגד עיניהם [אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם]. דעה אחרת מסבירה כי השופטים אינם נותנים את דעתם להבין את חומרת העוון שלהם ואת אחריתו [רש"י, מצודת דוד]. מנגד, יש המפרשים כי הכתוב מכוון גם לשופטים שבאמת אינם יודעים – דיינים שאינם בקיאים בדין, חסרי ידע שאינם יודעים לדמות דבר לדבר, או כאלו שפוסקים תמיד לחומרה ללא הפעלת שיקול דעת [אלשיך, מאירי].
מצב זה מוביל לכך שבַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ. החשיכה מסמלת את עיוורונם של השופטים, אשר נוהגים לפי אינטרסים אישיים ואינם רואים את אור האמת [שטיינזלץ]. עיוורון זה נובע פעמים רבות מקבלת שוחד, המעוור אפילו את עיניהם של הפיקחים [רש"י, רד"ק, אבן עזרא]. המשפט הוא האור של העולם, ובהעדרו משתררת אפלה [מלבי"ם], והשופטים הופכים כמי שצועד בחושך ואינו יודע במה ייכשל [מצודת דוד].
כתוצאה מעיוות הדין, יִמּוֹטוּ – מלשון הטיה [מצודת ציון] – כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ. השופטים באטימותם אינם חסים על כך שהעולם קורס בגללם, או שלמעשה ראוי שהעולם ייחרב בשל מעשיהם [אבן עזרא]. קריסת יסודות הארץ מוסברת בשני מישורים עיקריים. במישור הטבעי והחברתי, המשפט הוא המחזיק את יישוב העולם; בלעדיו, בני אדם יבלעו זה את זה חיים, החברה תתמלא בחמס וגזל, והעולם ייחרב כפי שקרה בדור המבול [רד"ק, מאירי, מלבי"ם, שטיינזלץ]. במישור הרוחני, כאשר אין דין למטה, נמנע השפע האלוהי של ה' מלמעלה [מלבי"ם].
חורבן זה מומחש היטב דרך הקביעה כי העולם עומד על שלושה דברים: על הדין, על האמת ועל השלום. הפרשנים מדגישים כי אין מדובר בשלושה יסודות נפרדים שיכולים להתקיים זה בלא זה. ברגע שהשופט מטה את הדין, הוא בהכרח מבטל גם את האמת ומחריב את השלום בין בעלי הדין. לכן, פגיעה במשפט אינה הפלה של עמוד אחד בלבד, אלא זעזוע של כלל המערכת, המביא לכך שכָּל מוסדות הארץ – כל שלושת היסודות יחד – קורסים ומתמוטטים כאחד [אלשיך, מצודת דוד, חומת אנך].