מתוך געגוע לשוב אל המקום הנבחר, עולה תחינה להפוך את התקווה הפנימית למציאות, לבנות את בית המקדש ולקרב את הגאולה. הבקשה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי מבטאת תקווה שהמסילות אל המקדש, הקיימות כעת רק בלב, יתממשו בפועל ועַם ישראל ישוב לצעוד בהן. הפנייה אל יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת ואל אֱלֹהֵי יַעֲקֹב מקבילה בין מלאכי השמים לבין שבטי ישראל, שהם צבאותיו של ה' בארץ. המשורר מבקש שה' יאזין לו ישירות ולא על ידי מלאכים, כשם שהקשיב ליעקב בעת צרה, והמילה סֶלָה חותמת את העניין בבקשה שה' ימשיך לשמוע תפילות תמיד.
תהלים, פרק פ״ד, פסוק ט׳
יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.