האושר האמיתי והשלם שמור לאותו אָדָם אשר בֹּטֵחַ בָּךְ, ומשליך את יהבו ישירות על ה' ללא תלות בנסיבות חיצוניות, במתווכים או בייאוש מול קשיי המציאות. ביטחון זה מתבטא ברמה הלאומית באמונה שה' יגאל את עמו מהגלות ויבנה את המקדש, וברמה האישית בידיעה שה' אינו מונע טוב מההולכים בתמים ולכן לא יחסר להם דבר. עצם אמירת הפסוק היא פעולה מעשית שבה האדם מצהיר על אמונתו המוחלטת. הפנייה אל יְהֹוָה צְבָאוֹת מעצימה את טיבו של ביטחון זה ומדגישה את ייחודו של בורא עולם מול מלך בשר ודם. למרות שה' שולט על צבאות עצומים של מעלה ומטה, הוא אינו מתעלם מהאדם הבודד, אלא משגיח עליו ומעניק לו אַשְׁרֵי, כלומר אושר וקרבה, בזכות ביטחונו בו.
תהלים, פרק פ״ד, פסוק י״ג
יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.