מַה־יְּדִידוֹת, כמה אהובות, חביבות ומלאות נועם הן מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, המקומות שבהם בחר ה' להשרות את שכינתו. מתעוררת פליאה על כך שיְהֹוָה צְבָאוֹת, אלוהי צבאות המלאכים, בחר לחבב דירה גשמית בעולם התחתון ולשכון בקרב בני אדם. לשון הרבים מצביעה על קיומם של משכן של מעלה ומשכן של מטה, כאשר המשכן בעולם הזה משמש כפרוזדור המוביל אל ההיכל העליון. בנוסף, המילה יְּדִידוֹת שוזרת יחד שרשרת של אהבה סביב בית המקדש, שהופך לנקודת מפגש בין ה', המקום, בוניו ועם ישראל, שכולם זכו אף הם לתואר "ידיד".
תהלים, פרק פ״ד, פסוק ב׳
מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.