תהלים, פרק צ״ה, פסוק א׳

Psalms 95:1Sefaria

לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהֹוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃

קריאת הזירוז והעידוד לכו אינה מורה על הליכה פיזית, אלא מזמינה את העם להתאסף ולעבוד את ה' מתוך שמחה והכרה בהשגחתו. השבח מורכב משני שלבים: תחילה נרננה לה', כלומר נשיר לו מצד היותו בורא העולם המשגיח על הכלל, ולאחר מכן השמחה מתעצמת אל קריאה שנריעה לצור ישענו, ובה נרים קולנו בשמחה עצומה לגואלנו החזק המשגיח על ישראל בפרטיות, כפי שמריעים למלך הנכנס למחנה. בעוד שיש הרואים בכך קריאה לימות המשיח ואף נחמה לדור המדבר שיזכו לקום ולשיר לעתיד לבוא, אחרים מפרשים זאת כפנייה חינוכית של המשורר לבני דורו להתרחק מאמונות שגויות. יחד עם זאת, הפנייה אל ה' כצור רומזת למידת הדין והגבורה, ודורשת מהאדם לעמוד לפניו גם מתוך יראה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק צ״ד
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.