עמוס, פרק א׳, פסוק י״ג

גזר הדין הסופי של ה' על בְנֵי־עַמּוֹן נחתם בגין פשע אכזרי שנועד להשתלט על נחלת ישראל. על אף חטאים חמורים אחרים שביצעו, עַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, כלומר העונש על פשעם הרביעי הוא בלתי הפיך. פשע זה מתואר במילים עַל־בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד, שמשמעותו שיסוף בטנן של נשים מעוברות כדי להשמיד את דור היורשים, או לחלופין, פריצה אלימה של הרי הגלעד שהיוו את קו הגבול הטבעי. בין אם מדובר בלוחמה דמוגרפית חסרת חמלה ובין אם בהסגת גבול פיזית בהרים, המניע היה זהה: לנשל את ישראל מארצו לְמַעַן הַרְחִיב אֶת־גְּבוּלָם של העמונים ללא מפריע.