תארו לעצמכם מצב שבו עם אחד כל כך רוצה את השטח של השכן שלו, עד שהוא מוכן לעשות דברים נוראים רק כדי להשיג אותו. זה בדיוק מה שקרה עם בני עמון. הם גרו קרוב לאזור שנקרא הגלעד, שהיה שייך לעם ישראל. בני עמון רצו להגדיל את השטח שלהם, והם ניצלו זמנים שבהם עם ישראל היה חלש כדי לפלוש פנימה ולהשתלט על אדמות.
בגלל הרצון העז שלהם לקחת שטח שלא שלהם, הם עשו מעשה חמור מאוד. הם פגעו קשות בהָרוֹת הַגִּלְעָד, כלומר בנשים מאזור הגלעד שהיו בהיריון. למה הם עשו דבר כזה לאנשים חלשים שלא עשו להם שום רע? המטרה שלהם הייתה מחושבת וקרה: הם רצו לפגוע בתינוקות שעוד לא נולדו, כדי שבעתיד לא יישארו לעם ישראל ילדים שיגדלו, יקבלו את האדמה וידרשו אותה בחזרה. בני עמון חשבו שכך הם יוכלו להישאר בשטח לתמיד בלי שום התנגדות.
מי שמסוגל לפגוע באנשים חלשים וחפים מפשע בצורה כזו, מראה שאין בו שום רחמים. בגלל הפשע הקשה הזה, שנעשה רק מתוך חמדנות ורצון לגזול אדמה, ה' קבע שהם ייענשו בעונש סופי של גלות וחורבן.