החורבן המוחלט של ערי הפלשתים והנהגתם נגזר משמים, כהשלמה לגל פורענות רחב יותר הפוקד את האזור. הפסוק מונה את ערי הפלשתים המרכזיות: אשדוד, אשקלון ועקרון [רש"י, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. עיר פלשתית מרכזית שנעדרת מן הרשימה היא גת, והסיבה לכך היא שבאותה תקופה היא כבר הייתה נתונה תחת שליטתה של ממלכת יהודה [מלבי"ם, אברבנאל]. מבחינה היסטורית, המלך עוזיהו הוא ששבר את כוחם של הפלשתים, וייתכן כי מאורע זה הוא התגשמותה של נבואה זו [ביאור שטיינזלץ].
העונש מפורט בהתאמה לכל עיר. לגבי אשדוד, הפורענות תפגע באוכלוסייה הכללית, כפי שנאמר וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד, ואילו באשקלון המיקוד הוא בקריסת השלטון וההנהגה, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן [מלבי"ם, אברבנאל]. המילה שֵׁבֶט מציינת כאן שרביט של מלוכה ושלטון [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
ביחס לעקרון, הנביא מכריז וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזהו ביטוי המבטא מכה חוזרת ונשנית, כלומר ה' יכה ואז ישיב את ידו כדי להכות שוב [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בהקשר זה מציין המלבי"ם כי עקרון אכן נחרבה פעמיים במהלך ההיסטוריה. מנגד, הרד"ק מפרש זאת כרצף של חורבן, לפיו לאחר שעזה, אשדוד ואשקלון יושמדו, ה' יפנה את ידו אל עקרון כדי להשלים את השחתת ארץ פלשתים.
הפסוק נחתם בקביעה וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים, המורה על כליון מוחלט שלא יותיר מהם אפילו שריד [מצודת דוד]. מבחינה לשונית, הפועל ברבים "ואבדו" מתייחס לפרטים, בעוד המילה "שארית" מתייחסת לאומה כולה [רד"ק]. פרספקטיבה כרונולוגית ייחודית מציע האברבנאל, המסביר כי עמוס ניבא לאחר הנביא יואל, שכבר חזה את חורבנם של מחוזות פלשתיים מסוימים. לפיכך, נבואתו של עמוס מתמקדת כעת בערי הפלשתים הנותרות, ולכן הן מכונות כאן שארית פלשתים.