יצא לכם פעם לעבוד קשה על משהו, להצליח בו מאוד, ולהרגיש שאתם פשוט הכי חכמים ומוכשרים בעולם? זה טבעי מאוד להרגיש כך, אבל משה רבנו מזהיר אותנו בדיוק מההרגשה הזו כאשר יש לנו שפע והצלחה.
משה מזהיר את בני ישראל לקראת הכניסה לארץ. הוא אומר להם וְאָמַרְתָּ, וזו בעצם אזהרה: היזהרו שמא תגידו בלבכם שהכל קרה רק בזכותכם. כאשר הוא מזכיר את המילה וְעֹצֶם, הוא מתכוון לכוח חזק, והביטוי אֶת הַחַיִל הַזֶּה מתאר את כל הרכוש, הכסף וההצלחה. משה אפילו קורא לזה "הזה", כאילו כל העושר כבר מונח ממש עכשיו מול העיניים שלו.
אבל רגע, איך בכלל אפשר לשכוח את ה' אחרי כל הניסים הגדולים שבני ישראל ראו? זה קורה כאשר שוכחים את התקופות הקשות, כמו הזמן במדבר שבו בני ישראל לא היו שורדים בלי העזרה של ה'.
האמת היא שזה בסדר גמור לשמוח בכישרונות שלנו, כי אנחנו באמת משתמשים בשכל ובכוח שלנו כדי להצליח. המבחן האמיתי שלנו הוא לא לבטל את היכולות שלנו, אלא לזכור מי באמת נתן לנו אותן. ה' הוא זה שנוטע בנו את הכישרון והכוח להגיע להישגים, ועלינו תמיד לזכור ולהודות לו על כך.