דברים, פרק ח׳, פסוק ב׳

המסע במדבר נועד לשמש כהכנה רוחנית ופסיכולוגית לאומה, ולכן הציווי וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מורה לאדם לדורות לזכור שה' תמיד יספק את צרכיו, וכך להימנע מרדיפה אחר חומריות. מסע זה תוכנן לְמַעַן עַנֹּתְךָ, על ידי יצירת תלות יומיומית מוחלטת בחסדי ה' והכנעת היצר הגשמי, ובמקביל לְנַסֹּתְךָ כדי לבחון את מידת הביטחון בה' ולרומם את הנפש. הבחינה נועדה לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, לא משום שה' אינו יודע את העתיד, אלא כדי להוציא את כוחות העם מן הכוח אל הפועל, להצדיק את שכרם ולהציג בפניהם את חסרונותיהם כדי שיוכלו לתקנם. התכלית הסופית היא לברר הֲתִשְׁמֹר מִצְוֺתָו אִם לֹא, כלומר האם העם יקיים את רצון ה' בלב שלם וללא ספקות גם בעת משבר, ואף ימתין בכיליון עיניים להזדמנות לקיים את המצוות התלויות בארץ ישראל.