דברים, פרק ח׳, פסוק ט״ז

ה' הוא הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, מזון פלאי וחדש אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ שנבלע לחלוטין באיבריהם. למרות הנס, חוויה זו נועדה לְמַעַן עַנֹּתְךָ, קושי שנבע הן מהדאגה הקיומית של אספקה יומית בלבד והן מהמראה האחיד של המן שמנע תחושת שובע. התלות התמידית נועדה וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, כדי לרפא את נפשם משעבוד מצרים, להטמיע בהם ביטחון מוחלט, ולבחון אם ישמרו את המצוות גם כשפרנסתם מגיעה בקלות. תכלית התהליך היא לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ, כלומר לעצב אותם כאנשים שלמים וטובים יותר המזהים את מקור הברכה האמיתי. דרך קשיים אלו הוכשרו בני ישראל לרשת את הארץ והתרוממו למדרגה רוחנית גבוהה אף מזו של מלאכים.