דברים, פרק ח׳, פסוק י״א

המעבר לחיי שפע ושלווה טומן בחובו סכנה, ולכן מוזהר האדם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ ותטעה לתלות את הצלחתך הכלכלית בכישוריך האישיים או בטבע. הידרדרות רוחנית זו מתרחשת בהדרגה ומתחילה במצב של לְבִלְתִּי שְׁמֹר, כלומר קיום המצוות מתוך הרגל נטול כוונה פנימית, שעלול להוביל לשקיעה בהנאות החומר ולעזיבה מוחלטת של דרך ה'. הציווי על מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו נועד להדגיש את החובה לרסן את הרדיפה אחר הרכוש, ומלמד שברגע שנשכחת האמונה בהשגחה, קורסת ההקפדה הן על מצוות מובנות בשכל והן על חוקים חסרי הסבר. כדי להינצל משכחה זו, על האדם להזכיר לעצמו באופן תדיר כי כל הטוב מגיע מהבורא, בעיקר באמצעות הקפדה על ברכות המזון וההנאה שמציבות את ה' לנגד עיניו גם בעת שובע.