קרה לכם פעם שהייתם לבד בחדר, סגרתם את הדלת ולחשתם סוד, ובכל זאת מישהו אחר גילה אותו? החכם באדם מלמד אותנו ששום דבר לא נשאר מוחבא לנצח, וסופם של דברים להתגלות.
לפעמים אנחנו חושבים שאם אנחנו רק חושבים משהו בשקט או מדברים בחדר סגור, אף אחד לא יידע. אבל אנחנו מוזהרים שאפילו בְּמַדָּעֲךָ, כלומר בתוך המחשבות והרעיונות שבלב, כדאי מאוד להיזהר. הכתוב מסביר שאסור שתְּקַלֵּל, כלומר תזלזל או תדבר בקלות ראש, על אנשים חזקים כמו מֶלֶךְ או אדם עָשִׁיר. למה דווקא עליהם? כי יש להם כוח רב והשפעה, ואם הם ישמעו שדיברנו עליהם לא יפה, הם עלולים להזיק לנו.
אבל איך הם בכלל יגלו את זה אם דיברנו בסודי סודות? כאן מגיע תיאור מיוחד: נאמר שעוֹף הַשָּׁמַיִם או בַעַל כְּנָפַיִם ייקחו את המילים שלנו ויעבירו אותן הלאה. כמובן שציפורים לא באמת מעבירות סודות, אלא זהו משל לכך ששמועות מתעופפות באוויר במהירות עצומה, ממש כמו ציפור במעופה. תמיד יכול להיות שמישהו עבר בחוץ ושמע, או שמישהו הבין רמז, וככה הסוד שלנו יתגלה, ממש כמו שאומרים שלאפילו לקירות יש אוזניים.
הדבר המעודד הוא שהכלל הזה עובד גם להפך. כמו שמילים לא טובות מתגלות, כך קורה גם עם דברים טובים. אם נשתדל לדבר על אחרים בכבוד, בצניעות ובאהבה, גם המילים היפות האלו יתעופפו במהירות, יעשו את דרכן למעלה ויתקבלו בשמחה.