קהלת, פרק י׳, פסוק י׳

Ecclesiastes 10:10Sefaria

אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חׇכְמָֽה׃

השימוש בכלי עבודה קהה דורש מאמץ פיזי רב ומיותר, בעוד שהכנה מוקדמת של הכלי חוסכת טרחה ומייעלת את המלאכה. מתוך תמונת מצב פשוטה זו, מצטייר יתרונה המובהק של החכמה על פני הכוח הפיזי, יתרון שזוכה למגוון רחב של השלכות רעיוניות ומוסריות.

ברובד הפשטני, הפסוק מתאר כלי משחית, כגון חרב או גרזן. אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל, כלומר, אם להב הברזל נעשה עכור ואיבד את חדותו [מצודת דוד, אבן עזרא, שטיינזלץ], כאשר המילה קהה מבטאת חושך וחוסר חדות [מצודת ציון]. וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל – חוד הלהב, המכונה פנים, לא הושחז ולא צוחצח. המילה קלקל בפסוק זה אינה במשמעות של הריסה, אלא להפך, היא מגיעה מלשון לטישה, צחצוח וזכוך הלהב [רש"י, רלב"ג, מצודת ציון]. במצב כזה, וַחֲיָלִים יְגַבֵּר, האדם או הלוחם נאלצים להשקיע כוח פיזי רב כדי להשיג את מטרתם [אבן עזרא, שטיינזלץ]. מתוך כך מתברר כי וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה – מעלתה של החכמה היא בכך שהיא מכשירה, מיישרת ומתקנת את המציאות מראש, ללא צורך במאמץ מופרז ובעצבון [אבן עזרא, שטיינזלץ, מצודת דוד].

הפער בין המראה החיצוני הלא-מלוטש לבין הכוח הפנימי משמש את הפרשנים לתיאור דמותו של תלמיד חכם. אף אם פניו מושחרות מעוני ומרעב, והוא נראה מסכן ולא מלוטש כברזל קהה, כוחו הפנימי מאפשר לו לנצח במלחמות התורה, להכריע גיבורים ולהביא ישועה לעולם, כששכרו שמור לו לעתיד לבוא [רש"י, צאינה וראינה]. מנגד, הפסוק משמש כביקורת כלפי חוקרים וספקנים; כאשר שכלם קהה והם אינם מבינים דבר בתחילת לימודם, הם ממהרים לכפור ולהשליך את התורה, משום שחסרה להם ההכנה וההקדמה הנדרשת לחכמה [תעלומות חכמה].

מערכת היחסים בבית המדרש משתקפת אף היא בפסוק. כאשר לימודו של תלמיד קשה עליו כברזל, הדבר נובע לעיתים מחוסר סדר, משום שמשנתו אינה מסודרת על אופניה. התיקון לכך הוא וַחֲיָלִים יְגַבֵּר – להרבות בישיבה ולהוסיף אומץ בלימוד. לעיתים הקושי נובע מנתק מול הרב; אם התלמיד קלקל במעשיו והטריח את רבו, או שהרב אינו מסביר לו פנים, על התלמיד לאסוף כוחות ולהביא עמו חברים שיפייסו את הרב, וכך תוכשר לו דרך החכמה [תורה תמימה].

במישור הלאומי, הברזל הקהה מסמל מצבי משבר בין עם ישראל לה'. כאשר השמיים נאטמים כברזל ואינם מורידים גשם, או כאשר ה' מסתיר את פניו מהדור, הדבר נובע מקלקול מעשיהם של ישראל. במצבים אלו, התקנה היא להתגבר ברחמים, לגזור תענית ולהרבות בתפילה, כדי שה' יתרצה וישפיע עליהם שפע וחכמה [תורה תמימה].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.