יצא לכם פעם לנסות לחתוך משהו עם סכין ממש לא חדה? בטח הייתם צריכים ללחוץ ממש חזק, וזה דרש מכם המון מאמץ. שלמה המלך משתמש בדוגמה של כלי עבודה כדי ללמד אותנו סוד חשוב. הוא מסביר שאם להב של כלי עבודה איבד את החדות שלו, כלומר קֵהָה הַבַּרְזֶל, זה קורה בגלל שמישהו לא טרח להשחיז אותו. המילה קִלְקַל כאן לא אומרת שמשהו נהרס, אלא להפך, היא מתארת צחצוח והשחזה של חוד הלהב, שנקרא פָנִים. בגלל שהכלי לא מוכן, האדם נאלץ להפעיל המון כוח פיזי כדי להצליח בעבודה שלו, וזה הפירוש של המילים וַחֲיָלִים יְגַבֵּר. אבל יש דרך טובה יותר. במקום להתאמץ כל כך, עדיף לחשוב. המילים וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה מלמדות אותנו שהחכמה תמיד טובה יותר מהכוח הפיזי. אם נחשוב מראש, נכין את הכלים שלנו ונתכנן את המעשים שלנו, נוכל לסדר את הדברים בקלות, בלי להזיע ובלי לבזבז כוח מיותר.
קהלת, פרק י׳, פסוק י׳
אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חׇכְמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.