יצא לכם פעם לחשוב על נחש שמכיש? חיות בדרך כלל פוגעות באחרים רק כשהן רעבות וצריכות לאכול, אבל הנחש שונה. הוא מכיש בלי שום סיבה ובלי שום תועלת לעצמו. פעם, אנשים היו משתמשים במילים שקטות כדי להרגיע נחשים ולמנוע מהם להזיק. למילים העדינות האלו קוראים לָחַשׁ. כשהנחש תוקף ויִשֹּׁךְ, כלומר נושך או מכיש, זה קורה במצב של בְּלוֹא־לָחַשׁ, כלומר בלי שמישהו אמר את המילים שמרגיעות אותו ועוצרות את הפגיעה.
תארו לעצמכם ששאר החיות באות לנחש ושואלות אותו איזו הנאה יש לו להזיק סתם כך. הנחש מיד מצביע על בַּעַל הַלָּשׁוֹן, האדם שמדבר לשון הרע ומספר רכילות על אחרים. האדם שמדבר מילים רעות פוגע באחרים בדיוק כמו הנחש, ולפעמים אפילו יותר. למה? כי בעוד שאת הנחש אפשר לפעמים לעצור, אדם שבוחר לדבר רעות שומע שוב ושוב את האזהרות של ה' בתורה, ובכל זאת ממשיך בדרכו. בנוסף, מילים רעות יכולות להיאמר במקום אחד, ולפגוע מאוד במישהו שנמצא במקום רחוק לגמרי. לכן, חשוב כל כך לשמור על המילים שלנו ולהשתמש בכוח הדיבור אך ורק כדי לעשות טוב.