קהלת, פרק י׳, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שתכננתם לעשות תעלול למישהו, ובסוף התעלול הזה חזר ופגע דווקא בכם? שלמה המלך מלמד אותנו שמעשים שאנחנו עושים, במיוחד אם הם מעשים לא טובים או פזיזים, יכולים לחזור אלינו ממש כמו בומרנג. כדי להסביר את זה, הוא נותן דוגמה של אדם שהוא חֹפֵר גּוּמָּץ, כלומר חופר בור עמוק באדמה כדי להכשיל מישהו אחר. מה קורה בסוף? בּוֹ יִפּוֹל, האדם שחפר את הבור נופל לתוכו בעצמו. דוגמה נוספת היא אדם שהוא וּפֹרֵץ גָּדֵר, כלומר מחליט להרוס כותל ישן שעשוי מאבנים. הוא עושה זאת בלי לחשוב על הסכנה, ולכן יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. נחשים אוהבים להתחבא בתוך חורים קטנים בין אבנים, וכשמישהו מפרק את הגדר בלי להיזהר, הוא עלול להיפגע. המסר הוא שאדם חכם תמיד חושב צעד אחד קדימה. הוא נזהר מראש ולא מכין מלכודות לאחרים, כדי שלא ייפול לתוכן בעצמו.