מעשיו של האדם, בפרט אלו הנעשים מתוך כוונת זדון או פזיזות, נוטים לשוב ולפגוע בו עצמו. אדם אשר חֹפֵר גּוּמָּץ, כלומר כורה בור וטומן פח כדי שחברו ייכשל, סופו שבּוֹ יִפּוֹל בעצמו. באותו אופן, מי שוּפֹרֵץ גָּדֵר והורס כותל אבנים, מסתכן בכך שיִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ שדרכו להתחבא בחורים שבין האבנים. אדם חכם הרואה את הנולד יישמר מראש ממעשים אלו, בניגוד לכסיל המביא על עצמו נזק מתוך הפעולות שהוא עצמו יזם.
קהלת, פרק י׳, פסוק ח׳
חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.