השאיפה להקיף ולתעד את כל החכמה היא מסע חסר סוף, ולכן החכם מזהיר בנימה אבהית: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר. פנייה זו נועדה להרחיק את האדם מעומס מידע ומספרים חיצוניים המייצרים בלבול, ולעודד אותו להקפיד על מסורת החכמים ולהתרחק מהחטא אף מעבר למפורש בכתובים. הסיבה שלא כל אזהרות המוסר נכתבו היא משום שעֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, והניסיון לפרט הכול הוא משימה בלתי אפשרית. יתרה מכך, וְלַהַג הַרְבֵּה, כלומר עיסוק יתר בקריאה וגיבוב מילים מעבר לקיבולת השכל, מוביל אל יְגִעַת בָּשָׂר ומעייף את האדם עצמו. עם זאת, בניגוד לספרים חיצוניים שנועדו לקריאה שטחית בלבד, עיון דקדקני בתורה מעניק לאדם סיפוק ותחושת שובע.
קהלת, פרק י״ב, פסוק י״ב
וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשׂ֨וֹת סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.