קהלת, פרק י״ב, פסוק ה׳

Ecclesiastes 12:5Sefaria

גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסּוֹפְדִֽים׃

ימי הזקנה מלווים בשקיעת כוחות הגוף והנפש, כאשר גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, שכן הזקן מתמלא בחרדה עצומה מפני מכשולים פיזיים ומפני משפטו של ה' הממתין לו. ההזדקנות מכה במהירות והכוח הטבעי קורס, לכן וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וגופו של הזקן נעשה כחוש, בעוד שתשות הכוח כה גדולה עד שאפילו משקל קל מורגש כמשא ולכן וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב. במקביל, וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה, כלומר הרצון והתשוקה בטלים ורוח האדם פוסקת מפעולתה לקראת הפרידה מן העולם. בסוף ימיו, כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עוֹלָמוֹ, אל קברו ואל מדורו האישי בעולם הבא, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים המעוררים קינה על המת כדי לעודד את החיים לשוב בתשובה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.