שלמה המלך מקדיש מאמץ אינטלקטואלי ורוחני כביר בניסיון לפצח את סודות הקיום ולרדת לחקר האמת המוחלטת. חיפושו אינו מסתכם רק בצבירת ידע, אלא ברצון עמוק להבין את המהות הפנימית של העולם ואת רצון ה'.
במישור הפשטני, קהלת מטריח את עצמו רבות כדי למצוא דִּבְרֵי חֵפֶץ, כלומר דברים בעלי ערך ומשמעות, ולהגיע אל האמת מבלי לטעות או להטעות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. חיפוש זה מכוון אל החכמה העליונה, מתוך רצון להבין מדוע נברא העולם כפי שנברא ומהו הייעוד והתכלית של כל דבר [אבן עזרא].
חלק מהפרשנים רואים בחיפוש זה ביטוי לחיבור שבין חכמת שלמה למסורת התורה. שאיפתו הייתה שכל דבריו יהיו מבוססים ורמוזים בתורה, שהיא מקור היושר והאמת [תעלומות חכמה]. לפיכך, דִּבְרֵי חֵפֶץ רומזים לתורה שבעל פה ולהלכות שנמסרו למשה מסיני, בעוד שהביטוי וְכָתוּב יֹשֶׁר מכוון אל התורה שבכתב וספרי הנביאים [רש"י, צאינה וראינה]. יש המפרשים שקהלת חיפש דברי אמת שכבר נכתבו בעבר [ביאור שטיינזלץ], או שאולי הכוונה לחיבור פרשני ולספר הישר הקדום שאבד עם השנים [אבן עזרא].
לצד החיפוש אחר החכמה, המקורות המדרשיים חושפים כי שאיפותיו של קהלת היו כה גבוהות, עד שביקש לפרוץ את גבולות היכולת האנושית, אך נענה מן השמיים כי ישנם תחומים שלא ניתן לחצות [תורה תמימה]. כך למשל, הוא ביקש להגיע למדרגתו הנבואית של משה רבנו ולדעת את דרכי ה', אך בת קול יצאה והזכירה לו את האמת הכתובה בתורה, כי לא קם עוד נביא בישראל כמשה.
בנוסף, קהלת רצה לדון ולהכריע משפטים על סמך הבנתו העמוקה וראיית הלב, ללא צורך בעדים ובהתראה, כדי להגיע לאמת המוחלטת. גם על כך השיבה לו בת הקול כי וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, כלומר היושר האמיתי מחייב לפעול על פי כללי התורה ולקבוע דין על פי עדים בלבד [תורה תמימה].
מעבר לכך, קהלת ניסה לחשוף סודות אלוהיים עמוקים ונסתרים: הוא ביקש לדעת מהו השכר המדויק על קיום המצוות ולימוד התורה, וכן ניסה לחשב ולגלות את קץ הגאולה. על שתי הבקשות הללו השיב לו ה', כי דברים אלו צפונים וטמונים אצלו בלבד, ואינם גלויים לבני אדם [תורה תמימה].