וְיֹתֵר מכך שקֹהֶלֶת היה חָכָם הרבה מעבר למה שהספיק לכתוב, הוא לא שמר את חכמתו לעצמו אלא עוֹד לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם. למרות הפער העצום בין שכלו החריף לאנשים פשוטים, הוא בחר להנגיש את חכמתו להמונים בעזרת סימני זכירה. לשם כך הוא וְאִזֵּן וְחִקֵּר, כלומר חקר, שקל בשכלו והעניק לעם כלי חשיבה, ובמקביל התקין "אוזניים" וידיות אחיזה לתורה דרך תקנות שנועדו להגן עליה. כתוצאה מחקירותיו הוא תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה, שכן הסברת רעיונות עמוקים לאדם פשוט דרשה לעיתים משלים מדורגים. משלים אלו התבססו לחלוטין על התורה ונמסרו באופן קצר ותכליתי, ולא מתוך היגיון אנושי מנותק.
קהלת, פרק י״ב, פסוק ט׳
וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.