קהלת, פרק ט׳, פסוק י״א

יצא לכם פעם לחשוב שהילד הכי מהיר תמיד ינצח בתחרות, או שהאדם הכי חזק תמיד יצליח בכל דבר? שלמה המלך הסתכל על העולם שלנו והגיע למסקנה מעניינת. הוא אומר שַׁבְתִּי וְרָאֹה, כלומר, הוא התבונן שוב ושוב והבין שהכישרונות שלנו לא תמיד מבטיחים שנצליח. הוא מסביר שכִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, אפילו מי שרץ מהר מאוד לא תמיד מצליח לברוח ממי שרודף אחריו. וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, הכוח של הגיבור לא מבטיח שהוא ינצח בקרב. אותו דבר קורה גם עם השכל והחכמה. וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, זה שאדם חכם לא אומר שתמיד יהיו לו פרנסה ואוכל. וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, מי שיודע להמציא רעיונות חכמים לא בטוח שיהפוך לאדם עשיר. וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן, גם אם אדם יודע המון דברים, זה לא מבטיח שכולם יאהבו אותו. למה זה בעצם קורה? שלמה המלך עונה כִּי־עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם. המילה עֵת מתארת זמן של גזירה מאת ה׳, והמילה פֶגַע מתארת אירוע פתאומי או צרה. בחיים יש הפתעות ודברים שאינם בשליטתנו. לכן, אי אפשר לסמוך רק על הכוח, המהירות או השכל שלנו, כי תמיד יכול לקרות משהו פתאומי שישנה את כל התוכניות.