קהלת, פרק ט׳, פסוק י״א

החיים בעולם הזה רצופים בחוסר ודאות, וכישוריו הטבעיים של האדם אינם מבטיחים לו הצלחה או ביטחון. מתוך התבוננות מתמשכת, המבוטאת במילים שַׁבְתִּי וְרָאֹה, מתברר כי יתרונות פיזיים אינם מבטיחים הימלטות או ניצחון, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה. בדומה לכך, גם כישורים שכליים וחברתיים אינם מתורגמים בהכרח לפרנסה, להתעשרות או לאהדת הסביבה, ולכן וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן. חוסר שליטה זה נוגע לכל אדם, החל מגדולי האומה שכשלו ברגע האמת ועד לאדם הפשוט הנדרש לעבודת ה' ללא דחיינות, כִּי־עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם. כל יתרון אנושי עלול לקרוס בפני זמן של גזירה עליונה, אסון פתאומי, או אפילו תפילה נואשת שאינה בהכרח מתקבלת.