עוצמתו של דיבור נובעת מן החכמה שבו ומאופן מסירתו, ולא מסמכותו החיצונית של הדובר. משום כך, דִּבְרֵי חֲכָמִים הנאמרים בְּנַחַת, כלומר בקול נמוך ושקט, מתקבלים ונִשְׁמָעִים הרבה יותר מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. בעוד שבעל השררה מרים את קולו בניסיון לכפות את מרותו אך איש אינו באמת נשמע לו, דברי החכמה השקטים חודרים עמוק ונטועים בנפש כמסמרות. כוחה של מתינות זו יפה גם להתמודדות הפנימית של האדם, שכן דיבור מתון ושליו אל הנפש מצליח לגבור על דרישותיו הקולניות של היצר הרע.
קהלת, פרק ט׳, פסוק י״ז
דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.