החיפוש אחר משמעות בעולם שבו השליטה האנושית מוגבלת וההשגחה העליונה נסתרת, מוביל להתבוננות עמוקה על גורלם של הטובים והחכמים. מתברר כי חוויות חיים רבות, החל ממעשים ועד לרגשות פנימיים, נמצאות מעבר להבנתו ולשליטתו של האדם, ונתונות להכוונה עליונה.
המחבר מעיד כי שם אל לבו וְלָבוּר, כלומר לברר, למיין ולהבחין בין האמת והטוב לבין השקר והטפל. מתוך בירור זה עולה כי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים, ויש המפרשים זאת כקבוצה אחת של צדיקים שהם גם חכמים [רלב"ג], מופקדים בְּיַד הָאֱלֹהִים.
לגבי המילה וַעֲבָדֵיהֶם, קיימות שלוש גישות מרכזיות: רוב הפרשנים מסבירים כי הכוונה היא למעשיהם ופעולותיהם של אותם צדיקים. גישה שנייה רואה בכך התייחסות לתלמידיהם, למשרתיהם ולאלו ההולכים בדרכם [רש"י, נחל אשכול, ביאור שטיינזלץ]. פירוש ייחודי נוסף גורס כי מדובר ביצר הרע של הצדיקים, המכונה "עבד" משום שהוא כפוף להם לחלוטין [תעלומות חכמה].
הקביעה כי הכל נתון בְּיַד הָאֱלֹהִים מתפרשת על ידי רוב הפרשנים כביטוי לחוסר השליטה המוחלט של האדם על גורלו ועל מעשיו. לפי גישה זו, לעיתים אף מעשים הנראים כחטאים של צדיקים אינם נובעים מבחירה חופשית, אלא מהווים קיום של גזירה אלוהית [תעלומות חכמה]. מנגד, יש המפרשים זאת כביטוי להשגחה צמודה: ה' שופט את הצדיקים ועוזר להם, ולעיתים ייסוריהם בעולם הזה נועדו אך ורק כדי להרבות את שכרם באחריתם [רש"י, צאינה וראינה].
חוסר האונים האנושי בא לידי ביטוי גם ברגשות, שכן גַּם־אַהֲבָה גַם־שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם. מצד אחד, האדם אינו מסוגל לדעת אילו ממעשיו יגרמו לה' לאהוב או לשנוא אותו [רש"י, צאינה וראינה]. מצד שני, האדם אינו מבין אפילו את רגשותיו שלו, הוא אינו יודע מהי הסיבה האמיתית לכך שהוא אוהב או שונא אדם אחר, ואפילו רגשות עזים אלו נגזרים עליו מלמעלה ללא שליטתו [מצודת דוד, אבן עזרא, תעלומות חכמה, ביאור שטיינזלץ].
בסיכום הדברים, הַכֹּל לִפְנֵיהֶם מלמד כי כל הקורות את האדם נגזרו מן השמים עוד בטרם בואו לעולם [מצודת דוד, אבן עזרא, תעלומות חכמה], וכל מקרה עשוי להתרחש מבלי שתהיה לו השפעה על כך [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש המציעים פתרון מעשי למבוכה זו: כאשר האדם חש אובד עצות מול חוסר הוודאות של החיים, עליו לערוך את כל ספקותיו וצרותיו "לפניהם", כלומר לפני החכמים, כדי שאלו יתפללו בעדו וידריכו אותו [נחל אשכול].