קהלת, פרק ט׳, פסוק ט׳

במציאות זמנית של ימים קצובים שאינם נצחיים, הדרך לאושר היא רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, כלומר לחיות בשלום ובשמחה עם בת הזוג, שכן חיים של צער או היעדר זוגיות אינם נחשבים לחיים. השמחה בחלק פשוט וטוב זה היא התגמול הראוי לאדם על טרחתו בעולם. לצד זאת, האִשָּׁה מסמלת גם את התורה, המקצוע או הגוף הפיזי, והפסוק מורה לאדם לשלב בין עבודה מעשית תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ לבין לימוד תורה. חיבור זה של עמל חומרי ורוחני מביא את האדם לשלמות שבה הוא נדבק בה' כך שכִּי הוּא חֶלְקְךָ. דרך בחירה נכונה זו, מצליח האדם להפיח משמעות ביְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ החולפים ולהפוך אותם לחיים נצחיים בעולם הבא.