קהלת, פרק ט׳, פסוק ח׳

ההנחיה כי בכל עת יהיו בגדיך לבנים משלבת בין המלצה ליהנות מתענוגות העולם הזה לבין דריכות רוחנית מתמדת. כפשוטו, זוהי הדרכה לשמוח בחלקך ולטפח את הגוף באמצעות לבוש נקי ונאה, תוך הקפדה כי שמן על ראשך אל יחסר לשם סיכה ותענוג. עם זאת, הדברים מתפרשים גם כמשל לאדם שצריך להיות מוכן תמיד לעמוד לפני בוראו בתשובה, בדומה לאורח הממתין לקריאה פתאומית לסעודת המלך. במישור הסמלי, הבגדים הלבנים מייצגים נשמה טהורה ומעשים הנקיים מחטא, ואילו השמן רומז לשם טוב, לריבוי מעשים טובים שריחם נודף למרחוק, או לשפע המאיר מאת ה'. בנוסף, יש הרואים בדימויים אלו רמז מעשי לקיום מצוות ציצית ותפילין.