זמנו של האדם קצוב, ולכן עליו לנצל את ההווה ולבצע כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת, בין אם מדובר בקיום מצוות ורצון ה' ובין אם בהנאה מתענוגות העולם. הדחיפות לעשייה נובעת מכך שכל אדם צועד בהתמדה אל הקבר החשוך, הוא הבִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה. לאחר המוות פוסקת יכולת הפעולה ואֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה, כלומר לא ניתן עוד להעמיק מחשבה, לרכוש שלמות שכלית או לתכנן תחבולות כדי להימלט מהדין. למרות זאת, יש בדברים נחמה: כל עוד האדם פועל בְּכֹחֲךָ ולפי יכולתו, ה' אינו דורש את הבלתי אפשרי ולא יבקש ממנו דין על מה שלא הספיק להשלים.
קהלת, פרק ט׳, פסוק י׳
כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחׇכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.