קהלת, פרק ט׳, פסוק י׳

קרה לכם פעם שהיה לכם המון זמן פנוי, דחיתם דברים, ואז פתאום הזמן נגמר והצטערתם שלא הספקתם כלום? החיים שלנו בעולם הזה הם מתנה עם זמן קצוב, ויש לנו הזדמנות מיוחדת לפעול, לעשות מעשים טובים ולקיים מצוות רק כל עוד אנחנו חיים. לכן, העצה החכמה היא שאת כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בחיים, כלומר כל דבר טוב שאתם מסוגלים ויכולים לעשות עכשיו, אל תדחו למחר, אלא עשו אותו מיד. הסיבה לדחיפות היא שכל אדם בסופו של דבר מסיים את חייו, כפי שנרמז במילים אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה, ומגיע אל בִּשְׁאוֹל, שזהו המקום שאליו הולכים לאחר החיים. בעולם הבא כבר אי אפשר לתקן או לעשות מעשים חדשים, ואין שם וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה במובן של יכולת להמשיך ללמוד, לחשוב מחשבות עמוקות או לתכנן תוכניות. הזמן היחיד לצמוח הוא ממש עכשיו, בהווה. עם זאת, יש כאן גם מסר מאוד מרגיע ומשמח. ה' לא מצפה מכם להיות מושלמים, לקיים את כל המצוות כולן בלי לפספס, או לסיים את כל המשימות שבעולם. הוא מבקש שנעשה את הדברים בְּכֹחֲךָ, כלומר רק לפי הכוח, היכולת וההשתדלות שלנו. אם כל אחד מאיתנו פשוט יעשה את הכי טוב שהוא יכול בעולם הזה, ה' ישמח בו מאוד, ולא יהיה לו ממה לפחד לעולם.