אסתר, פרק ג׳, פסוק י׳

הענקת סמכות מוחלטת לחתום על צווים בשם המלכות מתבצעת כאשר וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, פעולה שבאמצעותה סילק מעצמו את האחריות הישירה לגורל העם. העברת הטבעת המהירה נבעה מאדישות ומאמונה לעלילות, או לחלופין משנאה עמוקה שגרמה למלך למסור אותה כעירבון וככלי קניין משפטי שיבטיח את עסקת ההשמדה. המלך העביר את הכוח וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, מזרע אגג מלך עמלק, שפעל על דעת עצמו כמי שהוא צֹרֵר הַיְּהוּדִים מתוך טינה היסטורית. בסופו של דבר, ההבנה שהשליטה עברה לידי אויב אנושי אכזר עוררה ביהודים פחד מוחלט שהוביל אותם לשוב בתשובה שלמה אל ה', יותר מכל תוכחות הנביאים.