יצא לכם פעם לראות מנהל או אדם חשוב חותם על מסמך משמעותי? בימי קדם, מלכים לא חתמו על מסמכים בעזרת עט, אלא בעזרת טבעת חותם מיוחדת. ברגע שאחשוורוש מחליט להסכים לבקשה של המן, הוא עושה פעולה קטנה לכאורה, אך יש לה משמעות ענקית.
כאשר נאמר וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ, הכוונה היא שהמלך מוריד את הטבעת שלו מהיד ונותן אותה להמן. זו לא סתם מתנה. כשהוא נותן לו את הטבעת, הוא בעצם נותן לו כוח מוחלט ושליטה מלאה. זה כאילו המלך אומר להמן שהוא יכול להחליט הכל ולחתום בשם המלך על כל חוק שירצה. אחשוורוש לא בודק את הדברים בעצמו, אלא פשוט סומך על המן בעיניים עצומות ומעביר אליו את כל האחריות.
מיד לאחר מכן מזכירים לנו בדיוק מי זה המן וקוראים לו בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, כלומר, הוא מגיע ממשפחת אגג שהיה מלך עמלק, והוא צֹרֵר הַיְּהוּדִים, אדם ששונא מאוד את עם ישראל. למה חשוב להזכיר את משפחתו דווקא עכשיו? כדי להסביר שאמנם המלך נתן את הכוח, אבל מי שבאמת כתב את הגזירות הקשות מתוך שנאה עמוקה וישנה הוא המן בעצמו.
באופן פלאי, דווקא הפעולה הזו של מסירת הטבעת עשתה משהו טוב לעם ישראל. במשך שנים רבות נביאים ניסו לשכנע את העם לחזור בתשובה ולהתקרב אל ה', אבל ברגע שהיהודים ראו שהמלך העביר את השליטה לאדם כל כך אכזר, הם הבינו את הסכנה הגדולה. המצב הזה גרם להם להתעורר מיד ולשוב בתשובה אמיתית ושלמה מכל הלב.