פנייתם של עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי לא נבעה מעוינות, אלא מדאגה כנה של פקידים ושרים שניסו להזהיר את חברם מפני סכנה. הם תמהו מדוע הוא בוחר להוציא את עצמו מהכלל, וביקשו להבין את ההיגיון בגינו אתה עובר, כלומר מפר את החוק וחוצה את הגבול שקבע המלך. השרים טענו שעל מרדכי להניח את כבודו בצד ולקיים את מצות המלך להשתחוות להמן מתוך יראת השלטון, שכן הפרת הפקודה גוררת עונש מוות. מנגד, ייתכן ששאלתם נבעה פשוט מחוסר ידיעה, שכן הם לא היו מודעים לכך שהמלך עצמו פטר את מרדכי מחובת ההשתחוויה בשל היותו יהודי שאינו עובד עבודה זרה.
אסתר, פרק ג׳, פסוק ג׳
וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמׇרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.