אחשורוש והמן מגיעים לבדם למשתה, כאשר הפועל בלשון יחיד ויבא מלמד כי המלך והמן צועדים יחד כשותפים שווים ולא כמלך ופקוד. בשונה מהמשתה הראשון שבו המלך היה מלא בחשדנות, כעת קנאתו סרה והוא משיב לאסתר את כבודה המלא, ולכן היא נקראת כאן אסתר המלכה. הכתוב מדגיש כי הם באו לשתות עם אסתר, משום שכעת הסתיים צומה והיא יכלה לשתות עמהם, או מפני שהרגישה בטוחה באהבת המלך ולא חששה עוד לאכול ולשתות בחברת המן. אסתר יצרה במכוון אווירת קירבה של שתייה משותפת כדי לרומם את גאוותו של המן ולגרום לו להרגיש כחבר קרוב, מתוך הבנה שגאווה זו תקדים את מפלתו.
אסתר, פרק ז׳, פסוק א׳
וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.