אסתר, פרק ז׳, פסוק י׳

סריסי המלך מוציאים לפועל את גזר הדין, וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן בבגדיו החשובים עַל הָעֵץ, במהלך של מידה כנגד מידה שבו הרשע נופל במלכודת שטמן. העץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי לא היה רק מבנה פיזי אלא מערך של כוחות טומאה שהמן הכין, אך זכותו של מרדכי גברה עליהם והוא סירב להיענות לתחנוניו של הנידון למוות. רק לאחר ביצוע התלייה וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, כלומר שקטה ונרגעה, שכן ה' שמר על זעמו של אחשורוש עד לרגע זה כדי למנוע ממנו לרחם על המן ולבטל את העונש. המילה שָׁכָכָה מרמזת על הירגעות כפולה של כעסי אחשורוש על הפגיעה באסתר ועל הריגת ושתי, או על הירגעות משולבת של מלך בשר ודם יחד עם שוך חמתו של ה' על עם ישראל. הסרת הזעם האלוהי היא שהובילה להירגעות המלך, ואיפשרה לו להעניק את בית המן לאסתר מתוך רצון שלם.