בשיא המתיחות בארמון, המלך פונה אל אסתר כדי שתגלה סוף סוף את כוונתה הנסתרת. פנייתו החוזרת גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נעשית באורך רוח, לאחר לילה של חרדה מקנוניה נגדו שממנו יצא רגוע כשהבין שמדובר בעניין אישי. הוא קורא לה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מתוך אהבה וכבוד כדי לנסוך בה ביטחון, ומבטיח כי שְּׁאֵלָתֵךְ, הדבר האישי והקיומי שהיא דורשת לעצמה, וְתִנָּתֵן לה כמעט מאליה מתוך רצונו הטוב. בנוסף הוא מבטיח כי גם בַּקָּשָׁתֵךְ, פנייה הדורשת עשייה למען הזולת או בקשת חסד שמעבר לצורך הבסיסי, תתממש במלואה.
אסתר, פרק ז׳, פסוק ב׳
וַיֹּ֩אמֶר֩ הַמֶּ֨לֶךְ לְאֶסְתֵּ֜ר גַּ֣ם בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּ֖ה וְתִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.