אסתר מדגישה שהיא המטרה המרכזית לשנאתו האישית של המן, בעוד שהעם משמש רק מסווה למזימתו, ולכן היא אומרת אֲנִי וְעַמִּי אשר נִמְכַּרְנוּ ונמסרנו לידי זר. באומרה לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, היא מבהירה שהאויב רימה את המלך והתכוון לטבח פיזי בלתי הפיך, ולא רק לגירוש או למחיקת זהות. ואם לו הגזרה הייתה מסתכמת בשעבוד, וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי, שכן זהו מצב הפיך שבו הממלכה עדיין הייתה מפיקה תועלת כלכלית. לבסוף היא טוענת כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ, כלומר צרת השעבוד אינה הפסד המצדיק את הטרדת המלך, אך במקרה זה האויב פועל ממניעים אישיים ומתעלם מההפסד הכלכלי העצום, מסכנת המוות המרחפת על המלך, ואף מהפגיעה בה'.
אסתר, פרק ז׳, פסוק ד׳
כִּ֤י נִמְכַּ֙רְנוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמִּ֔י לְהַשְׁמִ֖יד לַהֲר֣וֹג וּלְאַבֵּ֑ד וְ֠אִלּ֠וּ לַעֲבָדִ֨ים וְלִשְׁפָח֤וֹת נִמְכַּ֙רְנוּ֙ הֶחֱרַ֔שְׁתִּי כִּ֣י אֵ֥ין הַצָּ֛ר שֹׁוֶ֖ה בְּנֵ֥זֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.