יחזקאל, פרק מ״א, פסוק י״א

מערכת התאים המקיפה את המקדש תוכננה כך שוּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, כלומר פתחי התאים הובילו אל שטח פנוי ומסדרון בקצה המבנה, או לחלופין אל מערכת תאים חיצונית שנוספה בסמוך אליו. כיווני הפתחים היו פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם, כך שהתאים נפתחו אל החלל שמעבר להם, ויש המבארים שרק התאים בקרנות המזרחיות נפתחו לחלל זה בעוד שאר התאים היו פתוחים זה לזה. תכנון אדריכלי זה נועד לכוון את הפתחים אלו מול אלו לכיוון מזרח, כדי ליצור פתיחות ישירה אל עבר אולם המקדש ולהכשיר בכך את השטח לשחיטת קודשים קלים. מידותיו של חלל או תא חיצוני זה עמדו על וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב, מידה שנמדדה ממערב למזרח והשלימה את התבנית הכללית של חללי המבנה ועובי קירותיו.