יחזקאל, פרק מ״א, פסוק ט״ו

המדידה המדויקת של אֹרֶךְ הַבִּנְיָן במקדש העתידי ממשיכה אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל אַחֲרֶיהָ, כיוון המבטא פנייה לאחור אל הצד המערבי, מדידת מזרח ומערב גם יחד, או חזרה למדידת הפאה הדרומית. המודד כולל בחישובו את וְאַתִּיקֶיהָא, מונח המתאר עמודי תמיכה בולטים, מרפסות מוגבהות, תאים סובבים או מבני זווית ששימשו לאחסון סכיני שחיטה. מרחבים אלו נמדדים מִפּוֹ וּמִפּוֹ, כלומר בשני הצדדים המקבילים מצפון ומדרום, ומצטרפים יחד למידה של מֵאָה אַמָּה. בסיום מוזכרים הַהֵיכָל הַפְּנִימִי, שהוא קודש הקודשים, וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר, המזוהים כאולמות הסובבים או כתא המערבי. אזכורם יחד נועד לחבר אותם רעיונית להמשך, כדי ללמד שחללים אלו חלקו מאפיינים אדריכליים משותפים או שהיו להם מידות מדויקות וייחודיות משלהם.